אריה הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו במשפחה זו אחרי תת המין הסיבירי של הטיגריס. האריה נפוץ בעיקר ביבשת אפריקה אך גם במדינת גוג'אראט - שבהודו. הוא ניזון מאוכלי עשב שונים אותם הוא צד, כמו גם מפגרים. בתרבות האנושית נחשב האריה סמל לגבורה וכוח, ולכן הוצמד לו הכינוי "מלך החיות". תוחלת חייו בטבע היא בין 10 ל 10 שנים, אם - כי בשבי הוא יכול לחיות עד ל 01 שנה. שמות נוספים של האריה בשפה העברית הם ליש, שחל ולביא. - שם נקבת האריה הוא לביאה וגור האריות נקרא כפיר.
ברבור הוא עוף מים גדול בעל קרבה גנטית לאווז ולברווז. הברבורים דומים לאווזים גם בהתנהגותם המשפחתית. תחת השם ברבור נכללים 7 מינים שונים )מיני ברבורים(. הברבורים של חצי הכדור הצפוני הם בעלי פלומה לבנה, אך אלה הדרומיים מעוטרים בצבעים שונים. הברבור אוכל מזון צמחוני מהמים )כ 1 ק"ג ביום(, אולם ברבורים צעירים אוכלים גם תולעים וחסרי חוליות אחרים -
גמל (שם מדעי: Camelus) הוא סוג במשפחת הגמליים. סוג הגמל כולל שני מינים: גמל חד-דבשתי, בעל דבשת אחת. זהו סוג הגמל השכיח יותר. גמל דו-דבשתי (ידוע גם בשם הגמל הבאקטרי), בעל שתי דבשות, היה נפוץ במרכז אסיה, אך כיום נפוץ בשבי ומצוי בסכנת הכחדה חמורה בבר. הגמל הוא יונק גדול החי במדבריות. נקבת הגמל נקראת בעברית נָאקָה (ה-א' אינה נהגית), והגמל הצעיר נקרא בכר. הגמל נקרא גם "ספינת המדבר".
הדולפינים הם קבוצה פרפילטית (לא טקסונומית) של יונקים ימיים השייכים לסדרת הלווייתנאים (Cetacea), ולתת-סדרה לווייתני שיניים. הדולפינים מחולקים לשתי על-משפחות: דולפיניים ובה משפחת דולפינים יחידה (אך ישנם גם פוקיניים וחדשניים שאינם נחשבים דולפיניים) ודולפיני נהרות ובה 4 משפחות.
הִיפּוֹפּוֹטָם מָצוּי (שם מדעי: Hippopotamus amphibius), בשמו התקני בעברית: בְּהֵמוֹת (נקרא גם סוּס הַיְּאוֹר - מיוונית היפוס (ιππος) - סוס, פוטאמוס (πόταμος) -נהר), יונק אפריקני אוכל-צמחים . ההיפופוטם הוא אחד משני המינים החיים במשפחת ההיפופוטמיים (לצד ההיפופוטם הגמדי), והיחיד בסוגו (בעבר היו בסוג Hippopotamus עוד מינים שחלקם היו גדולים יותר). זהו יונק מיימי למחצה, החי בנהרות ובאגמים באפריקה שמדרום לסהרה, לרוב בקבוצות גדולות המונות עד 40 פרטים. במהלך היום הוא נוהג לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ ובשעות בין הערביים הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. הרבייה וההמלטה עצמה מתרחשות במים, כאשר הזכרים הטריטוריאליים משתלטים על רצועת נהר. בניגוד לאופי פעילותם המימית, פעילותם היבשתית מתאפיינת בסוליטריות (התבודדות) ובסובלנות כלפי היפופוטמים אחרים (הם אינם מחזיקים בטריטוריות על היבשה). על אף הדמיון החיצוני הקיים בינם לבין החזירים ולבין מכפילי פרסה אחרים, היצורים החיים הקרובים ביותר להיפופוטמים הם הלווייתנאים, כלומר הלווייתנים, הדולפינים והפוקנות. אביהן המשותף של שתי הקבוצות התפצל מסדרת מכפילי הפרסה לפני כ-60 מיליוני שנים. המאובנים הקדומים ביותר של היפופוטמים התגלו באפריקה, והם שייכים לאב הקדמון קניהפוטם (Kenyapotamus) שחי לפני כ-12 מיליוני שנים. קל לזהות את ההיפופוטם בשל גופו הגדול דמוי החבית, פיו העצום ושיניו הגדולות, גופו חסר-השיער ורגליו הקצרות והשמנות. הוא דומה בגודלו לקרנף רחב השפה; רק הפילים גדולים ממנו באופן עקבי. למרות מראהו המגושם, מסוגל ההיפופוטם להשיג אדם בריצה בקלות יחסית. בריצה למרחקים קצרים הוא מסוגל להגיע למהירות של 40 קילומטרים בשעה, מהר יותר מאצן אולימפי. ההיפופוטם הוא מבעלי החיים המסוכנים והאגרסיביים ביותר, ונחשב לאחד המסוכנים ביותר באפריקה. מספרם (בתנאי מחיה טבעיים) מוערך בכ-125,000 עד 150,000 פרטים שחיים באפריקה שמדרום לסהרה. האוכלוסיות הגדולות ביותר חיות בזמביה (כ-40,000 פרטים) ובטנזניה (20,000 - 30,000)[2]. היפופוטמים נוספים חיים בגני חיות. הם נמצאים באיום מתמיד בשל אובדן בתי גידול ומצד ציידים שהורגים אותם באופן בלתי חוקי לשם השגת בשרם, עורם וניביהם.
זברה היא שם כולל לשלושה מינים של פרסתנים השייכים לשני תת-סוגים בסוג סוס.
חתול הבית (שם מדעי: Felis silvestris catus) הוא יונק טורף מבוית, מהסוג חתול ממשפחת החתוליים. חתול הבית נפוץ בכל יבשות העולם מלבד באנטארקטיקה. משערים כי מוצאו מחתול הבר. החתול הוא טורף לילי הצד מכרסמים, ציפורים ודגים. נכון ל-2009, החתול הוא חיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם, ומספר החתולים הביתיים נאמד בכ-600 מיליון.[1] החתול חי בדרך כלל בבדידות, למעט אינטראקציה מזדמנת עם בני מינו.
יונה (שם מדעי: Columba) היא סוג של ציפור ממשפחת היוניים.
למורים (שם מדעי: Lemuroidea) הם על-משפחה של פרימטים קטנים הנפוצים רק באי מדגסקר, שליד חופי אפריקה. הם יותר קטנים מרוב הקופים, יש להם עיניים גדולות יותר, אף מחודד יותר שמריח טוב יותר ושיניהם יותר חדות וארוכות. ייתכן שאבותיהם דמויי הגאלאגו שחיו באפריקה, הגיעו ליבשת לפני 65 מיליון שנה ומאז התפתחו לקבוצות שונות. הלמורים חיים על העצים ואכלים מזון מהצומח ומהחי. עקב שהייתם באי מבודד יש להם מעט טורפים טבעיים הכוללים את משפחת טורפי מדגסקר ובראשם הפוסה הגדול, את עיט Polyboroides radiatus ואת עיט Buteo brachypterus.
סנאיים (שם מדעי: Sciuridae) הם משפחה של יונקים מסדרת המכרסמים. במשפחה זו 274 מינים ב-50 סוגים (לפי מיון אחר 278 מינים ב-51 סוגים). משפחת הסנאיים מגוונת מאוד מבחינת מיניה, כפי שניתן לראות למשל בשונות בין הסנאי האפור לבין הסנאי הדואה, סנאי אדום גרון והמרמיטה. מינים אחדים במשפחה מפגינים התנהגות חברותית מפותחת ביותר, המסייעת לה בהגנה מפני טורפים ובשימור הטריטוריה כמו אצל הנובחנית, ואילו מינים אחרים חיים בפרישות מרבית חייהם ונפגשים רק למטרות רבייה כמו ה-Tamias minimus ("צ'יפמאנק"). מרבית הסנאיים שוקלים בטווח 0.4-0.25 ק"ג, וגודלם 25-23 ס"מ, אולם הסנאי הפיגמי (Myosciurus) מגיע לגודל מרבי של 7 ס"מ, בעוד שמיני הסוג רטופה אורכם 91 ס"מ ומשקלם כ-3 ק"ג. לרוב הסנאיים פעילים במהלך היום (diurnal) ושוכני יערות. תזונתם מתבססת בעיקר על חומר צמחי, אגוזים וזרעים וכן פטריות ואף על חרקים ופרפראים, ביצים וחסרי חוליות קטנים. הם מיומנים בטיפוס וכן בקפיצה מעץ לעץ. הסנאים בונים קנים במרומי העצים או בנקרותיהם. בקן, הבנוי מענפים וקליפות עצים, הם ישנים, גדלים ואף מגדלים את צאצאיהם. לסנאים יש זנב ארוך ופרוותי. שיניהם החותכות התחתונות של הסנאים יכולות להיפשק באמצעות שריר מיוחד, ובעזרתן הם מפצחים אגוזים. בתחילה הם מכרסמים חור קטן בקליפת האגוז ולאחר מכן מכניסים לתוכו את שיניהם ומבקעים אותו. סנאים צפוניים אוגרים בבוא הסתיו אגוזים ובלוטים. כאשר הם נכנסים לתרדמת חורף, שממנה הם מתעוררים מדי פעם, הם מנצלים את מאגרי המזון. מגוון מיניהם על שלל התנהגותם וצורותיהם, וכן האפשרות לצפייה בפעולתם בשעות היום, הופכים את הסנאיים ליצורים מסקרנים ומוכרים ביותר על ההדיוטות וכן למושאי מחקר בתחומים רבים ומגוונים על ידי הזואולוגים בארצות מוצאם. נציגה היחיד של משפחה זו בארץ ישראל הוא הסנאי הזהוב, החי בחרמון. צבעו הבולט ביותר הוא אפור, ולו גם גוון צהוב. בעבר היה נפוץ יותר בישראל, אך עם היכחדות בית הגידול שלו, הבנייה המואצת וכריתת היערות, הוא בסכנת היעלמות מהארץ.